החורף בפתח וכבר קריר ברמת דוד. זה נכון במיוחד בחמש בבוקר, ועוד יותר כשרוחות המלחמה מנשבות באזור. בתוך הדת"ק, הרוח (הפיזית, לפחות) חלשה יותר ואני משאיר את חופת המטוס הדומם פתוחה.
בתדרוך טייסתי אתמול בערב הועבר לנו כי על פי החלטת הממשלה צה"ל עומד לפתוח במבצע "גל עומד", שמטרתו השמדת מאגרי הנשק הסוריים המצויים בסכנת זליגה לידי ארגוני טרור. הבעייתיות, הסביר הקמ"ן, אינה נובעת רק מהשתלטות עויינת של טרוריסטים על המאגרים, אלא אף ממאמץ פעיל של הממשל הסורי להעביר חלק מנשק זה אל מחוץ לסוריה למקומות מסתור וגרוע מכך – לחיזבאללה. לא ניתן לסבול מצב זה.
בנוסף לסוגיה בוערת זו, קיים איום מתמשך מצד הצבא הסורי שלאחרונה החל לקדם כוחותיו לכיוון הגבול עם ישראל, לכאורה כחלק מהלחימה במורדים. זאת ועוד, במסגרת שיתוף הפעולה בין חיזבאללה לצבא הסורי, כוחות סוריים החלו להפרס בלבנון עצמה לטובת שליטה על דרכי האספקה לסוריה מחד וחסימת אספקה למורדים מאידך.
לנוכח איומים אלו צה"ל עומד בפתחו של מבצע רחב היקף. חיל האוויר הועמד בכוננות והטמיע זה מכבר את פקודות המבצע. רוב החטיבות הקרקעיות הסדירות רוכזו בשבוע האחרון בגבול הצפוני כהכנה למתקפה, מהגולן במזרח ועד לראש הנקרה במערב. בשלב זה הוחלט שלא לגייס מילואים על מנת שלא ללבות את המתיחות עוד יותר, אך במידה והמערכה תדרוש זאת אין ספק שגם זה יקרה.
מכיוון שהמתיחות נמשכת מזה זמן רב והכוח הקרקעי שרוכז בצפון כה גדול, הממשל הסורי בוודאי ער לכוונותינו ואין לאיש אשליה שהוא יופתע. הצבא הסורי נחלש משמעותית משנתיים של מלחמת אזרחים והוא יוכל להפנות למערכה עם ישראל מספר מועט של יחסית של חטיבות, בסד"כ שגודלו נופל במעט מהכוח הישראלי. זהו שיפור משמעותי מהמצב המסורתי שבו לצבא הסורי יש עדיפות בכמות, אך איש אינו מצפה למבצע קל של "זבנג וגמרנו". גם חיל האוויר הסורי נשחק אך רוב טייסותיו עדיין פעילות ואין לזלזל בכוחו. ביכולתו לתקוף את כוחותינו בחזית ואף בתוך ישראל אם לא נעמוד על המשמר. מבחינתינו, האיום הגדול היה ונשאר הנ"מ הסורי, שבו קיימת עדיפות במספר הכלים ביחס של כמעט 4 ל – 1 לעומת הנ"מ הישראלי. תותחים בקליבר גדול, טילים משודרגים ואף חדישים, סוללות נייחות וניידות (שאותן קשה מכל לאתר) עומדות בכוננות עליונה. להק מודיעין יצטרך לעבוד קשה כדי לאתר את כל הסוללות על מנת שנוכל להשמידן בפתח המערכה.
כל זאת, כאמור, סופר לנו אתמול בערב. בגמר התדרוך הטייסתי פניתי ללוח הטיסות כדי לראות מה תהיה הגיחה הראשונה שלי במלחמה. זיהיתי מייד את שמי בראש הלוח, במקום השמור תמיד לכוננות היירוט. שובצתי כמוביל זוג בכוננות מיידית עם שגיא, מפקד הטייסת, כמספר 2 שלי. מבנה "פחמן". אני כבר ותיק בטייסת, מוביל בכיר ומנוסה, ואני יכול להבין את השיבוץ למשימה ההגנתית החשובה הזאת. יחד עם זאת בהחלט יתכן שאני אעביר את השעות הראשונות של המלחמה ישוב בקוקפיט בדת"ק ללא דקת טיסה אחת. מה אם חיל האוויר הסורי לא יפעל כנגדנו כלל, או שמטוסיו לא יגיעו לקו הגבול? המעניין הוא ששגיא בוודאי מודע לכך, והוא היה יכול לבחור לטוס בכל טיסה אחרת. אולי הוא יודע משהו שאסור לו לספר…
בימים כתיקונם אנחנו תופסים כוננות יירוט שגרתית שמשמעותה היא הטייסים הכוננים צריכים להמצא בטייסת, לבושים בסרבל ומוכנים לזנק למטוסים. בעקבות המבצע שמתחיל בשעה 05:00, הטייסת תתפוס כוננות מיידית החל מחצות. כלומר, הטייסים יושבים קשורים בקוקפיט, במטוס כבוי, ומוכנים לזנק. בין חצות ל 05:00 עמית הסמ"ט וירון יתפסו כוננות במטוסים. הבנתי מייד שבמבצעים לא לוקחים שום סיכון גם בלילה שלפני – ביחד עם שגיא ואיתי, מדובר בטייסים המנוסים ביותר בטייסת. ואם לי יש חשש מחוסר פעילות, הם בטח מבואסים פי כמה שהם הולכים לפספס את השעות הראשונות של המלחמה – לאחר שהם יירדו מהמטוסים, כנראה בלא הזנקות, יכריחו אותם לישון לקראת התקיפות של אחרי הצהריים. ומי יזכה בהפלה הראשונה של המלחמה, אם תהיה כזאת? הפלה ראשונה לאחר עשורים ללא הפלות בחיל האוויר! מחשבה כזו בוודאי חולפת במוחו של כל טייס שהטיסה הקרבית בדמו, וכאן בטייסת, מדובר בכולם.
הלכתי לישון על מזרון במועדון, כמו לא מעט אחרים מאנשים הטייסת. התעוררתי בארבע וחצי, דקה לפני שהשעון המעורר צפצף. בחוץ חושך, אך רחש חריג כבר נשמע בחוץ – צוותי קרקע מכינים מטוסים לגיחות ומבצעים בדיקות אחרונות. ללא ספק הייתי מעדיף להיות באחד ממטסי התקיפה הראשונים שממריאים בחמש, כך לפחות הייתה לי מטרה אמיתית – אבל, אין טעם להרהר בכך עוד. אני שוטף פנים והולך לחדר צב"ה. שגיא כבר שם ואנחנו מתארגנים. כעבור דקות אנחנו יוצאים ממבנה הטייסת לאוויר העמק הקריר. מסביב המולה. אנחנו חולפים על פני הדת"קים עד שמגיעים למטוסים שלנו – למרות החושך אני מזהה את ברק 394 ללא בעיה, עם טילי הפנתר והמחט המבצעיים המעטרים את כנפיו. שגיא פונה למטוס שבדת"ק הסמוך אלי.
עמית וירון מטפסים החוצה מהקוקפיטים ולא נראים עצובים במיוחד. "אני מקווה שהבאת ספר טוב", ירון מפטיר לכיווני בחיוך בעודו יורד בסולם. -"תכין מקום בלוח ההפלות בשבילי לפני שאתה עף לישון", אני לא נשאר חייב.
אנחנו נקשרים במטוסים בסיוע צוות הקרקע. עכשיו הכל מוכן. מתח הקיר מזין את המטוס ומאפשר את פעולת מכשירי הקשר. אני מבצע בדיקה מול הבקר, "אוורסט" – הכל שקט בינתיים. השעה חמש בדיוק. שגיא ואני מקשקשים קצת בתדר הטיסה, מעבירים את הדקות. הוא יושב בדת"ק שמולי, שנינו עם חופות פתוחות, ואם לא היה אכפת לנו לצעוק קצת כנראה שהיינו יכולים לדבר גם ללא קשר. מדי פעם אני מביט בקוקפיט סביבי כדי לוודא שלא שכחתי דבר. בשדרוג האחרון ל"ברק 2020" נוספו לנו כמה מערכות נחמדות, שאחת מהן מאפשרת להקליט בכל עת את מצלמת הקסדה הצמודה לתק"ע. אני אומר לעצמי שתמיד אפשר למחוק את הקובץ אם לא ייצא דבר מהכוננות הזאת (כפי שאני אכן מצפה), ומפעיל את ההקלטה. בינתיים הדקות חולפות לאיטן. שעון הגיבוי האנלוגי הקבור בצד ימין למטה מראה חמש ורבע, כשהבקר עולה מולי.
"פחמן, אוורסט…"
|
00:07 – הזנקה לעבר מבנה מיג 21 בגולן 05:14 – המראה 07:28 – הגעה לאזור, המיגים הופלו על ידי כוחות אחרים טרם הגעת המבנה. ביצוע סריקות נוספות 11:50 – יירוט זוג סוחוי 22 התוקף את כוחותינו בראש הנקרה 13:30 – הפלת הסוחויים 15:22 – יירוט זוג מסוקי מי 24 התוקף את כוחותינו בגולן 17:35 – הגעה לאזור ונסיון להפלת המסוקים, שלבסוף מופלים ע"י כוחות קרקע. המשך סריקות 20:44 – זיהוי מבנה מסוקים נוסף והפלתם 22:30 – חציה קרה |
תחקיר:
כוננות יירוט בתחילת המערכהמבנה: 1. איתי 2. שגיא
זמן טיסה: 50 דקות
כשירויות: ללא
פגיעות והפלות: 1. שני מסוק מי-24, חצי הפלה סוחוי 22 (משותף עם משחתת) 2. סוחוי 22
אבידות כוחותינו:נזק למנוע של 1 בנחיתהתקציר:
תפיסת כוננות מהמטוסים בדתקים. הזנקה של אוורסט למטוסי מיג 21 בסמוך לכינרת. בהגעה למיקום לא מצאנו אותם – בתחקיר התברר שכבר הופלו. המתנו מעל ראש פינה להכוונות נוספות.
אוורסט הכווין לזוג סוחוי 22 שתקפו את כוחותינו בגזרת ראש הנקרה. לקחנו כיוון והפלנו אותם בחלוקת מטרות ביננו, כאשר חצי הפלה נתרמת ע"י משחתת ה AEGIS (טיל SM-2).
בהמשך אוורסט מכווין לזוג מסוקים בגולן שתוקפים את כוחותינו. 1 צולל לתקיפה ו-2 בחיפוי. הטיל של 1 מחטיא והוא מנחה את 2 להכנס, אך 2 מאבד קשר עין עקב בעיות טראק. המסוקים מופלים באש קרקעית.
מבנה נוסף של רביעיית מי 24 מגיע לגזרה כעבר כדקה. 1 נכנס ומפיל זוג בטילים ביעף בודד, כאשר 2 בחיפוי (עדיין עם בעיות טראק). שני המסוקים הנותרים מופלים באש קרקעית.
לקיחת כיוון לרמת דוד. ליד הבית אוורסט מכווין למטרות בסוריה שפונות לשטחינו, אך בהמשך הן הסתובבו לדמשק אז אנחנו חוזרים הבייתה.
בנחיתה 1 משפשף צנ"פ בבלימה אווירודינמית.מסקנות אישיות
1. איתי
-הובלה ומודעות מצבית טובים
-שפשף צנ"פ בנחיתה עקב משיכה מוגזת לבלימה אווירודינמית2. שגיא
-חיפוי מצוין על המוביל
-לטפל בבעיות טראקרמי (בקר)
-יש להיות החלטי בהכוונות
-ערנות לכך שהעלמות מטרות אינה בהכרח מעידה כי הן לא קיימות יותר, אלא יתכן שיצאו מכיסוי
-להקפיד לדווח גם גובה ומהירות המטרותעמית (בקר)
-ביצוע יפהבזיונות:
1. איתי
-שפשף צנ"פ בנחיתה עקב משיכה מוגזמת לביצוע בלימה אווירודינמיתמסקנות כלליות:
1. תיאום טוב בתוך המבנה הביא לתוצאות יפות
2. הגדודים מייצרים אש יעילה כנגד מסוקים
3. אין לשגר טילים כנגד מסוקים בקצה טווח הרכישה עקב חתימת החום הנמוכה, יש להמתין מספר שניות. נכון במיוחד לגבי מחטים.
4. לנוהל טייסתי: כניסה למטוסים בעת קבלת חלון scramble ובחירה ב RAMP מביאה לכך שהמוביל מתחיל עם מטוס מונע. לאור זאת יש לתפוס כוננות מהמטוסים (מיידי) באופן הבא: הצטרפות לטיסת ה alert דרך ה ATO, שינוי זמן ההמראה לנוכחי + 15 דקות, כניסה לקוקפיטים עם takeoff ו ramp. עפ"י החלטה – הרמת מפסקים מראש או לא. הזנקה ע"י בקר. לבחינה – הזנקה ע"י בקר ממוחשב (פקודת engage) תוך האזנה לקשר הגיבוי וחשמל מהמצבר.
5. זמן מהזנקה עד המראה (מטוס קר בדת"ק ללא הרמת מפסקים מראש) – 5:20. הנוהל עובד מצוין.
6. זהו תחילת הקמפיין וניתן לצפות להגדלת הפעילות בשעות הקרובות, יש להמשיך במתקפה!