24.12.08
בסיס רמת דוד, 0330
http://www.youtube.com/watch?v=afggksUXqFg
חצי שנה עברה מאז התקבלה לראשונה ידיעה מודיעינית מעורפלת שלפיה חיזבאללה פועל להצבת מכ"מ התראה מוקדמת בבקעת הלבנון. פרטים מדוייקים לא היו ברורים אז, אבל היה ברור שמכ"מ כזה יפגע בחופש הפעולה של חיל האוויר בדרום לבנון, ובתנאים הנכונים יכול לספק גם מידע אודות פעילות חיל האוויר בצפון הארץ ומעל הים התיכון. כחודש לאחר מכן "הודלפה" מתוך חיזבאללה לתקשורת הזרה הידיעה – המכ"מ פעיל.
(לחץ לידיעה המלאה)
ח"א ערך טיסות שמטרתן לאכן במדוייק את מיקום המכ"מ. בתחילה לא התגלה דבר אולם לאחר מספר טיסות נקלטו שידורים שלא היו מוכרים בגזרה . הניתוח העלה כי מדובר במכ"מ התראה מוקדמת ישן מתוצרת רוסית שמסוגל לאתר מטרות בגובה בינוני בטווח של עשרות מיילים. גיחות צילום שנערכו לאחר מכן אישרו את הממצאים האלקטרוניים. ח"א דרש להשמיד את המכ"מ בטענה שהוא יוצר מצב בלתי נסבל מבחינתו ומפר את הסטטוס קוו של פעילותו באזור. אישור מדיני לביצוע התקיפה התקבל לבסוף, חרף מצב נפיץ בחזית הדרומית ובחירות מתקרבות. מטה ח"א הוריד את המשימה לטייסת 108.
שלב התכנון היה שגרתי. התצ"אות נבחנו והתגלה בסיס לא גדול הכולל מספר מחסנים, אנטנת תקשורת ומבני מגורים עבור המפעילים. המכ"מ עצמו היה מבודד משאר המבנים על צלע ההר. בנוגע לאיומים הערכות המודיעין דיברו על כוח בסדר גודל גדוד המאייש את המקום וחמוש בטילי כתף [SA-7 ויתכן SA-14], מקלעים ונשק קל. בנוסף קיים כוח נוסף במוצב חיזבאללה הממוקם כ-4 מיילם מזרחית לתחנת המכ"מ. לאור האיומים שיטת התקיפה שנבחרה הייתה חטף [פופ-אפ] צידי, כשהמשיכה תהיה לנקודת VIP הנמצאת צפונית למטרה. התיישרות תהיה תוך כדי היפוך. הפרופיל הזה מגדיל את גורם ההתפעה כיוון שהוא מאפשר להשתמש בהרי הלבנון כמיסוך מפני המכ"מ ומבטל את הצורך בל"א (פרט לשלב המשיכה הטיסה תהיה מתחת לגובה שבו המכ"מ מוצב). כמו כן החטף הצידי מאפשר זיהוי טוב יותר של המטרה בעין גם לפני ההטיה. כדי לצמצם את זמן החשיפה התקיפה תבוצע בפצצות ש"כ MK-84 תוך הסתמכות על ביצוע מדוייק של הטייסים והמידע המודיעיני. החדירה תבוצע בגובה 300 מעפ"ש ומהירות 500 קשר. זמן הטיסה המתוכנן בתוך לבנון היה 4 דקות. המטוסים ישאו בנוסף לפצצות בידון גחון וזוג פנתרים.
יום הע' נקבע לבוקר יום רביעי, 24.12.2008. זמ"מ – 04:30.
חלוקת מבנה ומטרות:
1.איתי מכ"מ
2.שגיא מכ"מ
3.אסי מחסנים
4.עמית אנטנת קשר
ערב המשימה. מוציאים במבצעים עדכון מזג האוויר אחרון שצופה תנאים נוחים מעל המטרה והולכים לישון לכמה שעות. אין התרגשות מיוחדת.
ב-03:30 ארבעתינו ישובים וחגורים בקוקפיטים. החורף שהגיע השנה באיחור מורגש היטב ברמת דוד ובדת"ק יש 7 מעלות ורוח מקפיאה. הסרבלים לא בדיוק מחממים ואנחנו ממהרים להניע, ולו רק בשביל החימום. כמה לחיצות מסביבי כדי לפתוח דלק, חשמל ואוויר וקליק על START 2 – המתג הקטן מעיר את הענק מאחורי. הסל"ד מטפס ביציבות לאזור ה-20% ואני מקדם את המצערת מעבר ל-DETENT הסרק. עכשיו דס"ל מוזרק למנוע ומד טמפרטורת ה FTIT חולף על פני 600 מעלות. לי עדיין קר… ב-70% סל"ד אפשר להפעיל חימום סוף סוף ולהתחיל לעבוד. אני מרים את המתגים בצורה אוטומטית ועם עליית האוויוניקה מפעילים קשר ועוברים לתדרי הטיסה והמגדל. ה-INS מתכייל ובינתיים בדיקות להגאים, לחץ הידראולי בשתי המערכות, דיחוס, מנוע עד 80%, מעצורי אוויר. הכל תקין. אנחנו מזינים נתונים בהתאם למה שהועבר בתדריך. CARA 200, MSL 12000, בינגו 2500, VIP בכיוון 066 מהמטרה ומרחק 14000 רגל. מכ"מ על STBY בינתיים. שחרור פצצות בזוג, CCIP. מעבר לא-א לבדוק תקינות והזמזום של הפנתרים נשמע באוזניי, מוזיקה של ממש. עשר דקות לתחילת הסעה.
המגדל מאשר הסעה ל-15. אני מוריד בלם חניה ומקדם מצערת בעדינות. החופה יוצאת מהדת"ק ראשונה והבסיס הכמעט דומם נגלה. פניה חזקה שמאלה לעבר 15. שגיא מסיע אחרי ואסי ועמית בהמשך. אנחנו שולחים כמה עקיצות מתבקשות בקשר כדי להפיג את הדממה. עדיין מותר. בתוך עצמינו אנחנו מדמיינים את המטרה, תוואי השטח מסביב, המבנה הספציפי של כל אחד ואיפה הוא ביחס לאחרים. תיכף נפריע להם לישון. בינתיים רק מסיעים על קו צהוב ב-20 קשר. "אחד מאט", אני מודיע לפני הפניה האחרונה לנקודת ההמתנה. הדקות עוברות ואנחנו מתיישרים בדירוג על 15. אורות הניווט וה-ANTI COLLISION המהבהים של ארבעתינו יוצרים מופע מנצנץ, לפחות לעוד כמה דקות. יש אישור המראה ואנחנו פותחים מבער. "פלפל", מועברת ההודעה ארבע פעמים בקשר בהפרש של חמש שניות. המבערים שופכים אור על האספלט הקר.
60 שניות אחר כך כולם במבנה ראש חץ. אנחנו מטפסים ל-5000 רגל ופונים מזרחה עבור הלג הראשון של הטיסה. מחלקים גבהי סריקה במכ"מ והכל נראה נקי. מאחור רמת דוד מתרחק והרי הגליל מזדקרים צפונית אלינו. אנחנו צולחים את הכנרת ב-450 קשר לכיוון הגולן. כאן מסתיימת השגרה.
"אורות, מכ"מ, מפסקים". אנחנו פונים צפונה, מנמיכים ל-300 רגל ומעלים מהירות. נעלמים אל תוך הלילה. חציית הקו כמתוכנן במורדות המערביים של החרמון. 8 טון פצצות עושים דרכם ב-500 קשר לאיקס מסומן במפה. המגל"מ (מגלה מכ"מ) מצפצף קלות ומספר על F-16 שטס מאחורי. אני מבקש לוודא בשנית שכל המכ"מים כבויים. ככל הנראה מדובר במטוס אחר. ממשיכים צפונה. הנוף של של דרום לבנון עוצר נשימה ומדהים כל פעם מחדש. ההרים אמנם מקשים על הטיסה הנמוכה אבל בוא בזמן חוסמים את האפשרות לגילויינו. נותרו שניות לפנייה לכיוון ה VIP. אני מכריז מעבר למבנה טורי ופונה מערבה.
העיגול של VIP ממורכז בתע"ל. מצב אוויר-קרקע. המגל"מ מצייץ ומצביע על מכ"מ חיפוש היישר מלפנים. שלום לך. הפיפר רץ מעל ההרים. 3 מודיע שאין לו קשר עין עם 2. שגיא מאשר שהוא עדיין מתמקם במבנה. דקה למשיכה… קדימה… ממתין לאישור שכולם בטורי. 25 שניות… כולם במיקום. "מוצים-נורים, אחד מושך!".
אני זורק את המצערת קדימה עד לסוף המהלך ("ברזל בברזל", אמר על זה פעם טייס מוכר בהתייחסו למיראז') ומושך במבער מלא, 5.5G עד ל-70 מעלות אף. המטרה נגלית מייד בשעה 10 כמתוכנן. כולם מושכים אחד אחרי השני. גשם של נורים ומוצים יורד על ההר ומעוור את העיניים, חיישני אינפרא-אדום ומכ"מ. בשיא הגובה היפוך אלכסוני לשמאל כדי להתיישר בצלילה. בבת אחת השמים מתמלאים פיצוצים כתומים – מסתבר שבני דודינו העבירו לאזור תותחים. אני מתריע לשאר המבנה, שסביר להניח שקשה היה לו לפספס את העניין בכל מקרה, וממשיך להתרכז בכוונת. עכשיו רק דבר אחד חשוב. אני זוכר היטב איפה אמור להיות המכ"מ ומחפש אותו בצלע ההר. הגובה יורד. 6000, 5000… איפה הוא?? שוב ושוב אני מנסה לאתרו ביחס למגדל המים שהיה דרומית אליו, כ-500 מ'. פתאום הוא נגלה מאחורי גיא. תיקון כיוון אגרסיבי ונקודת המוות עליו. פיקל. שבירה. 3 מודיע שחרור. 4 מודיע שחרור. מה קרה ל-2? הנה, הוא הודיע עכשיו.
פנייה לנ.צ מילוט. צריך לחזור לריכוז מהר ולטיסת מבנה בגובה נמוך. אסי ועמית בזוג השני סוגרים עלי ב-600 קשר, שגיא מעט דרום מערבה ומתקן על פי ה HSD. כעבור חצי דקה לכולם יש קשר עין. 2 מודיע שהפצצות לא הושלכו. אני מאמין שהפגיעות שלי היו טובות ומקווה שהמכ"מ הושמד לגמרי (על פי התכנון שנינו היינו צריכים לתקוף את המכ"מ). פחות חשוב עכשיו, כולם מתרכזים רק בכינוס למבנה ובחציית קו דרומה. עוד דקה עוברת ואנחנו במבנה. אני מתרכז בניווט וסומך על המבנה מאחור שיחפו ויסרקו את הקרקע כדי למנוע הפתעות. לשמאלנו נגלה זוהר עמום, עדות לזריחה המתקרבת. מלפנינו כבר רואים את האורות של קריית שמונה.
חוצים גבול וממשיכים בטיסה נמוכה עוד כמה מיילים עד נ.צ 6. בהגעה אליה משיכה לשיוט ב-5000 רגל, מאטים ל-450 קשר. נוצרים מפסקים, מדליקים אורות ומכ"מ. שוב חוצים את הכנרת, הפעם בטיסה מערבה. המתח טיפה יורד אבל כולם מצפים לתחקיר כדי לראות איך תפקדנו. עוברים לתדר המגדל ומקבלים את מסלול 15 לנחיתה. אנחנו עוברים למבנה מדורג ימני לקראת הקפה שמאלית ומתיישרים לצלע מתה.
*בנקודה הזאת מס' 2 (שגיא) מתנתק עקב תקלה טכנית, אנחנו נחתנו בנפרד.
אחרי הנחיתה הסענו לדת"קים וכיבינו מנועים. נשמע מה יש למודיעין להגיד. האישור התקבל – הפגיעות היו מדוייקות. המכ"מ הושמד לחלוטין, כמו גם המחסנים והאנטנה. מטרות נוספות הושמדו עקב ההדף, ובכל המתחם נותר עומד רק מבנה מגורים בודד שניזוק אף הוא. במהלך היעף עצמו נוסף לתותחים ככל הנראה שוגרו טילי כתף שהחטיאו עקב מסך הנורים. מס' 2 לא השליך פצצות בגלל מפסק חימוש שעבר מחמוש לנצור בזמן שבין חציית הקו ליעף עקב תכנות לקוי של ה-HOTAS. הבעיה תוקנה כחלק מהמסקנות.
פרטים טכניים שעלו בתחקיר: הגענו למטרה בהפרש של 29 שניות מהזמ"מ. מס' 3 שחרר פצצות 11 שניות אחרי מספר 1 (10 לפי הספר), מס' 4 שחרר 7 שניות אחרי 3 (5 לפי הספר).
האיום המבצעי והמודיעיני על חופש הפעולה של חיל האוויר בצפון הוסר. הרוחות עכשיו לוקחות אותנו למקום אחר, בדרום… עד הפעם הבאה.
